תובענות יצוגיות
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, אשר נכנס לתוקף לאחרונה, מסדיר את הכללים לפיהם יוגשו וינוהלו תובענות ייצוגיות. החוק מאפשר להגיש תביעות מכוח עילות הנובעות מחוק הגנת הצרכן, חוק ההגבלים העסקיים, חוק החברות, חוק הפיקוח על הביטוח, חקיקה בנקאית, החוק למניעת מפגעים סביבתיים, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ומספר חוקים נוספים.
לא כל אדם רשאי להגיש תובענה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; תובענה ייצוגית אינה מתבררת כתביעה רגילה והיא טעונה שלב מקדמי – שלב האישור: בשלב זה בוחן בית המשפט האם מגיש התביעה רשאי להגישה, האם אכן התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל התובעים אותם מבקש התובע לייצג? על מנת לבחון את הפרטים הללו יש לצרף לתביעה הייצוגית "בקשה לאישור", טרם הגשת הבקשה לאישור יש לבדוק בפנקס המנוהל בידי מנהל בתי המשפט אם רשומה בו בקשה דומה לאישור תובענה ייצוגית. אם רשומה כזו, קיימת חובה לציין זאת לפני בית המשפט שידון בבקשה, אשר יקבע עמדתו בעניין.
במסגרת שיקולי בית המשפט באישור התביעה כייצוגית ישאל עצמו בית המשפט: האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין? האם עניינם של התובעים ייוצג וינוהל בדרך הולמת ושאלה מרכזית וחשובה לא פחות היא שאלת תום הלב. לאחר בחינת שאלות אלו, יחליט בית המשפט בשאלת האישור. הסתיים שלב האישור - יחל בירור התביעה. המצב בישראל הוא שכאשר מאושרת תביעה ייצוגית, במרבית המקרים הצדדים מתפשרים ובכך מסתיים ההליך. עניין זה מלמד על חשיבותו של שלב האישור. במידה ולא הושגה פשרה, תתברר התביעה.
התובענה הייצוגית היא כלי חשוב להגברת האכיפה של זכויות הצרכנים/האזרחים שכן בתביעות שסכומן זניח, תובע אחד עשוי שלא להגיש תביעתו מפאת הטרדה והעלויות הכרוכות בכך. התובענה הייצוגית מאפשרת לשמור ולמצות זכויות של ציבור גדול הנפגע ממעשה שהוא לכאורה זניח המבוצע בידי גוף גדול: עריה, תאגיד גדול וכו' המרכז בידו כוח רב. מטרת התובענה הייצוגית היא לא רק לקדם את אכיפת הזכויות אלא גם ובעיקר, להרתיע את הגופים הגדולים מפגיעה בזכויות הצרכנים, נפגעי איכות הסביבה, הנזקקים לביטחון הסוציאלי, משקיעים בניירות ערך, לקוחות של בנקים, נפגעי עבירות הגבלים עסקיים ועוד. התובענה הייצוגית היא הליך ראוי גם משום שהיא מאפשרת למערכת המשפט חיסכון בזמן שיפוטי יקר. במקום שיוגשו אלפי תביעות באותו העניין, מברר בית המשפט עבור אלפי התובעים את התביעה הייצוגית בה נכללים כל התובעים הייצוגיים אשר להם אותה העילה.
דא עקא, כי התובענה הייצוגית נהפכה גם לדרך של עורכי דין להתפרסם ודרך של תובעים לנסות ולהשיג כספים שלא בצדק מתוך הנחה שהנתבע יעדיף להתפשר עימם בהיחבא על מנת למנוע את הנזק התקשורתי שבעצם ניהול ההליך. כך, חשוב ביותר כי מייד עם קבלת הודעה על תובענה ייצוגית, יפנה הנתבע לעורך דין המתמחה בתחום על מנת שניתן יהיה להדוף את התובענה בהקדם האפשרי על מנת למזער הנזקים.
קטגוריות לפי התמחות
- עורכי דין לאגודות שיתופיות
- עורכי דין לאזרחי
- עורכי דין לאחריות מקצועית
- עורכי דין לאיכות הסביבה
- עורכי דין לאינטרנט
- עורכי דין לביטוח לאומי
- עורכי דין לבנייה
- עורכי דין לגירושים
- עורכי דין לדיני ביטוח
- עורכי דין לדיני בנקאות
- עורכי דין לדיני בריאות
- עורכי דין לדיני חוזים
- עורכי דין לדיני חינוך
- עורכי דין לדיני מדינות זרות
- עורכי דין לדיני מיסים
- עורכי דין לדיני משפחה
- עורכי דין לדיני ספורט
- עורכי דין לדיני עבודה
- עורכי דין לדיני צרכנות
- עורכי דין להוצאה לפועל
- עורכי דין להוצאת לשון הרע
- עורכי דין להיי טק
- עורכי דין להשבת רכוש
- עורכי דין להשקעות
- עורכי דין לזכויות יוצרים
- עורכי דין לחברות ותאגידים
- עורכי דין לטכנולוגיה ומדע
- עורכי דין ליישוב מחלוקות וסכסוכים
- עורכי דין למסחרי
- עורכי דין למקלטי מס
- עורכי דין למשפט אווירי
- עורכי דין למשפט בינלאומי
- עורכי דין למשפט ימי
- עורכי דין לנזיקין
- עורכי דין לעזבונות
- עורכי דין לפטנטים
- עורכי דין לפיצויי שואה
- עורכי דין לפלילים
- עורכי דין לפשיטות רגל
- עורכי דין לרשיונות והיתרים
- עורכי דין לרשלנות רפואית
- עורכי דין לשוק ההון
- עורכי דין לשירותים נוטריוניים
- עורכי דין לשכירות והגנת הדייר
- עורכי דין לתאונות עבודה
- עורכי דין לתאונות קשות
- עורכי דין לתביעות ייצוגיות
- עורכי דין לתביעות נגד המדינה
- עורכי דין לתעבורה
חיפוש בגוגל
